חברות ההסעדה הגדולות מאכילות מדי יום רבבות סועדים. השאלה היא כיצד הן מצליחות לשמור בכאלה היקפים גדולים על רמת בטיחות המזון בצורה המיטבית, כאשר מדובר במטבח מרכזי יצרני, אשר מספק את התוצרת לכ-50 מטבחי קצה הפזורים בנקודות האכילה. "בנושא בטיחות המזון אנו פועלים בהתאם לתקנים המחמירים ביותר בענף, אשר הוגדרו על ידי הרשויות", מבהירה וילדן ניימן, טכנולוגית המזון של קבוצת ISS ישראל, המספקת שירותי הסעדה לארגונים ומוסדות רבים בארץ. במסגרת הנהלים המחמירים של הניקיון וההיגיינה לפיהם פועלת הקבוצה, צוות בטיחות המזון ב-ISS עובד בכפוף לתוכנית ניקיון קפדנית לכל סוג מזון שמיוצר במטבחים, כמו גם למיכון המקצועי שמשמש להכנת המזון. בימים אלה עוברת הקבוצה לתקן ISO 22,000, התקן הגבוה והמחמיר ביותר לבדיקת איכות המזון, ועל פיו נבדקים כל התהליכים במתקניה. "יש לנו תרשים זרימה לכל מוצר שאנו מייצרים", מדגישה ניימן, ואנו בודקים בכל שלב אילו סיכונים יש בכל מזון שאנו מכינים. לדוגמה, האם קיים סיכון מיקרוביאלי, או סיכון של חדירת גופים זרים למוצר, סיכון כימיקלי, או סיכון של חדירת אלרגנים למזונות מסוימים, ועוד".
המגמה היא למזער ככל האפשר סיכונים של זיהום צולב בתהליכי יצור המזון. זהו מצב שבו חומר גלם שעבר טיפול תרמי (בישול) פוגש באותו האזור חומר גלם ראשוני, המכיל זיהומים שטרם הוסרו. כדי למנוע זאת ישנה הפרדה מוחלטת של מוצרי ב.ע.ד (בשר, עופות, דגים), וזרימת חומרי הגלם של המזונות בתוך המפעל היא תמיד בכיוון אחד, אף פעם לא לאחור. "כך אנו מונעים גם זיהום של דגים ובשר הבקר בחיידקי סלמונלה שמצויים בעופות", מסבירה ניימן, "במהלך הכנת המזון הצוותים שלנו חוזרים ומוודאים שלא חדר אף גורם זר לקו הייצור. אנו בודקים בכל שלבי העבודה באופן היסודי והמוקפד ביותר את המיכון המקצועי המעורב בייצור הארוחות, כגון מיקסרים, סכינים וכלי עבודה נוספים".
הרעלת מזון היא ללא ספק החשש הגדול למי שמופקד על הכנת מזון לכמות כה גדולה של סועדים. בהקשר לכך מדגישה ניימן כי "אצלנו אין חיי מדף. בעולם ההסעדה אתה מייצר וגם צורך באותו היום, לא משנה אם זה בקיץ או בחורף. אין אצלנו מיחזור של מזון. מה שנותר בסוף היום נתרם ללקט ישראל".